דף הבית / תחומי טיפול / שתלים לצורך שיקום הפה

שתלים לצורך שיקום הפה

מרפאת השיניים ד"ר שוורץ

מרפאת שיניים רב תחומית ברמת פולג, נתניה

שיקום הפה בעזרת השתלות שיניים, הנו הכוונה רפואית לשתל מתכתי אשר ממוקם באזור המחוסר שיניים או אזור של שן המיועדת להיעקר, ואת מקומה יתפוס השתל. שיקום הפה בעזרת שתלים הנה דרך טיפול מקובלת ובעלת אחוז הצלחה גבוה לטווח ארוך ומהווה חלק בלתי נפרד מרפואת השיניים המודרנית. השתלים תורמים לשיפור התפקוד, האסתטיקה ואיכות החיים, הקשורים למערכת הלעיסה. אין צורך להשחיז שיניים בריאות, לא עוד תותבות מרקדות בפה, אלא כתרים וגשרים או תותבות יציבות ונוחות.

מהו שתל?

השתל הינו גוף מתכתי קטן דמוי בורג המוכנס לתוך עצם הלסת על מנת לשמש תחליף לשורש השן. המתכת ממנה עשוי השתל היא הטיטניום. זוהי מתכת חזקה התואמת ביולוגית לרקמות העצם והחניכיים ומידה בפני הכוחות הפועלים בפה. שתלי הטיטניום נקלטים בלסת תוך יצירת מגע ישיר והדוק עם העצם (אוסטאואינטגרציה). לאחר תקופת המתנה של 3-6 חודשים המאפשרת את קליטת השתל בעצם, מורכב על "השורש" המלאכותי מבנה מיוחד ועליו ניתן לבנות כתר או גשר או לתמוך ולייצב תותבת. וכך מתבצע תהליך השתלות שיניים.

מרפאת ד"ר שוורץ עובדת עם שתלי 'Straumann' השוויצרית הנחשבים לאחת מחברות השתלים המובילות בעולם. כמו כן המרפאה הוכרזה כמרכז הצטיינות (center of excellence) ע"י 'Straumann' בזכות הידע הנוסף הנרכש מהלמידה העקבית בתחום שתלים אלו.

מהם התנאים להצלחת שתל?

בריאות תקינה.
עצם לסת בעלת מבנה וגודל מתאימים להשתלת שיניים.
חניכיים בריאות.
שמירה טובה על היגיינת הפה.

מהם הסיבוכים האפשריים?

בעקבות ההשתלה יכולות לקרות התופעות המקובלות לאחר כל טיפול כירורגי כגון כאבים, נפיחות, דימום, שטפי דם תת-עוריים, אי נוחות, חום וכו'. במקרים חריגים ונדירים עלולים לקרות סיבוכים כמו פריצה לסינוס או פגיעה בעצבי הלסת או בכלי דם העוברים בתוך הלסת. אחוז ההצלחה בהשתלות שיניים בד"כ גבוה, והוא נע בין 90%-95%, אולם קיימים מקרים בהם הטיפול נכשל מסיבות שונות שחלקן בלתי ברורות. הכישלון יכול לקרות מיד לאחר ביצוע ההשתלה, לאחר מספר חודשים ואף לאחר סיום השיקום הסופי. במקרים של כישלון אין איחוי בין העצם והשתל, או שהאיחוי הראשוני שנוצר עובר ספיגה והשתל מאבד אחיזתו בעצם וחייבים להוציאו. במקרים כאלה ניתן לבצע בד"כ השתלה חוזרת לאחר כ-3 חודשים.
לצערנו, אין באפשרותנו להבטיח הצלחה בכל מקרה של השתלה למרות מאמצינו לבצע את הטיפול בשיטות הטובות ביותר שנותנות את מרב הסיכוי להצלחה. ההצלחה בביצוע השתלות שיניים תלויה בגורמים שונים, שחלקם עדיין לא ידועים, ובין השאר תלויה בשיטת העבודה וברופא/ה המשקמ/ת, בחומרים וסוג השתל ובמתרפא עצמו (בעיקר גיל, בריאות ועישון, העישון מפחית את סיכויי ההצלחה מאחר ומעכב את יצירת וריפו העצם).

מתי מומלץ לבצע השתלות שיניים?

חוסר שיניים וצורך בתותבות שלמות: עיגון וייצוב תותבת שלמה – מהווה גורם מייצב, משפר את היכולת והרגשת ביטחון בדיבור ונגיסה. מפחית את הכאבים בחניכיים וספיגת העצם. אפשרות אלטרנטיבית על ידי שיקום לסת שלמה באמצעות שיקום קבוע ולא נשלף. עיגון גשר ללסת שלמה למספר מרובה של שתלים הפזורים בלסת.
חוסר שיניים אחוריות חד צדדי ודו צדדי של הלסת: אפשרות אלטרנטיבית לתותבת חלקית להוצאה, על ידי שיקום אזור הלסת מחוסר השיניים באמצעות שיקום קבוע ולא נשלף. עיגון גשר למספר של שתלים הפזורים באזור החסר. בשיטה זאת אין הישענות של התותבת המשלימה את חסר השיניים החלק, על שיניים קיימות דבר שבטווח הרחוק פוגע גם בהן.
קושי בקבלת תותבת נשלפת ודרישה לשיקום יציב ו/או קבוע.
חוסר שן בודדת או יותר בין שיניים תקינות ו/או שלא רוצים או לא ניתן לשקם על ידי גשר: שתלי השתלות שיניים יכולים למנוע את הצורך בטיפול שורש והשחזת שיניים סמוכות לאזור החסר ולפתור בעיה במקרים בהם השיניים הסמוכות אינן יציבות על מנת לשמש כשיניים תומכות לגשר.

מתי לא מומלץ לבצע השתלות שיניים?

מתרפאים המטופלים בהקרנות או כימותרפיה.
מתרפאים הסובלים מבעיה פסיכיאטרית או בעיות במערכת הדם והקרישה.
מתרפאים הסובלים ממחלות כרוניות לא מאוזנות כגון סכרת, מחלות לב מסוימות, מחלות עצם ועוד.
בלסת אשר ממדיה קטנים בגלל ספיגה מתקדמת של העצם.
שמירה לקויה של היגיינת הפה.
מחלות של הרקמה הרכה ואזורי עקירות שבוצעו לאחרונה, מחלות כרוניות מאוזנות, ועישון וגדרים כהתוויות נגד יחסיות.

מהם שלבי הטיפול?

בדיקה כירורגית: נעשית בדיקה יסודית של רקמות חלל הפה. ע"י רופא השיניים, ומנותחים צילומי הרנטגן. במידה והמקרה מתאים להשתלות, נקבעת התכנית והמתרפא/ה מקבל הסבר ומוזמן לרופא/ה לביצוע ההשתלה. המידה והמקרה גבולי, מופנה המטופל/ת לבדיקות נוספות ו/או צילומי הדמיה והמתרפא/ה מוזמן/ת לרופא/ה לבדיקה נוספת.
השתלה השיניים עצמה: מבוצעת בד"כ ע"י רופא המבצע את השתלים, לאחר חתימת המתרפא/ה על טופס הסכמה. הטיפול אינו מסובך ונעשה בהרדמה מקומית. הרופא/ה חושפ/ת את עצם הלסת ודוח/ת בעצם ליצירת חלל שלתוכו מוכנס שתל ומכוסה ע"י רקמת החניכיים. הטיפול קצר (10-90 דקות, תלוי במספר השתלים), עדין וסד"כ לא מכאיב.
שלב הקליטה: שלב הקליטה נמשך 3-6 חודשים. בשלב זה נבנית עצם סביב השתל ובכך מעגנת אותו לעצם הלסת. מתרפאים חסרי שיניים יקבלו בתקופה זו תותבת זמנית. בשבועיים הראשונים לאחר ההשתלה-אסור להשתמש בתותבת!
שלב החשיפה: תחת הרדמה מקומית, הרופא/ה חושפ/ת את ראש/י השתל/ים שמכוסה ברקמת החניכיים, ומבריג/ה לתוכו דרך פתח החשיפה בחניכיים, את כיפת הריפוי. לאחר שלב זה פונה המתרפא/ה חזרה לרופא/ה המשקמ/ת לצורך המשך שיקום של המשנן.