סימני דחיית שתל שיניים

ישנן מספר סיבות לדחיית שתל בשיניים. 

• אוסאואינטגרציה לקויה – כדי למנוע דחייה של שתל מתכתי שמוכנס לעצם הלסת, העצם צריכה לעבור תהליך ריפוי והתקשרות אל השתל. זהו תהליך של מספר חודשים שנקרא אוסאואינטגרציה. אוסאואינטגרציה לקויה מתרחשת כאשר השתל לא מצליח להתמזג כראוי עם עצם הלסת. זה יכול להיגרם ממגוון גורמים, כולל טכניקה כירורגית לקויה, צפיפות עצם לא מספקת, או זיהום. במקרים מסוימים, השתל עשוי להיות פשוט גדול מדי או קטן מדי עבור הלסת של המטופל, מה שעלול להוביל לדחיית השתל.
• תגובה חיסונית לחומר השתל – שתלים עשויים בדרך כלל מטיטניום או מסגסוגות טיטניום, תואמות ביולוגית, אשר משמשות בשתלים רפואיים כבר עשרות שנים. עם זאת, חלק מהמטופלים עלולים לפתח תגובה אלרגית לחומרים אלו, שעלולה להוביל לדחיית השתל. זה שכיח יותר בחולים שיש להם היסטוריה של אלרגיות למתכות או הפרעות אוטואימוניות.
• פריאימפלנטיטיס – דלקת וזיהום של הרקמות המקיפות את השתל. דומה לפריודונטיטיס, שהיא סוג של מחלת חניכיים הפוגעת בשיניים טבעיות. פריאימפלנטיטיס, אם אינה מטופלת, עלולה להוביל לדחיית שתלים דנטליים. היא מתרחשת כאשר חיידקים מצטברים סביב השתל, וגורמים לדלקת ולזיהום. החיידקים יכולים להיכנס למקום ההשתלה במהלך הנחת השתל, או להתפתח מאוחר יותר – עקב היגיינת פה לקויה – או גורמים אחרים. הדלקת והזיהום עלולים לגרום להתפרקות הרקמות סביב השתל, כולל העצם התומכת בשתל. פריאימפלנטיטיס היא גורם שכיח לדחיית שתלים דנטליים, במיוחד בחולים שיש להם היסטוריה של מחלת חניכיים או היגיינת פה לקויה.

גורמי סיכון יכולים להיות:

• עישון – עלול להפריע לתהליך ההחלמה של העצם ולהגביר את הסיכון לזיהום.
• היגיינת פה לקויה – עלולה  להוביל לדלקת, לזיהום ולמחלת חניכיים, שעלולות להחליש את עצם הלסת ולהפחית את הסיכוי שהשתל יתמזג כראוי.
• מחלות כרוניות ומצבים רפואיים מסוימים – מחלות כמו סוכרת, אוסטאופורוזיס, פעילות יתר של בלוטת התריס, יתר לחץ דם ועוד.

זיהוי הסימנים המוקדמים של דחיית שתלים בשיניים

• כאב ואי נוחות מתמשכים – כאב מתמשך או כזה שמחמיר לאחר שבוע מהניתוח עלול להיות סימן לזיהום או נזק לעצבים, לשיניים ו/או לכלי הדם שמסביב. גם אם חווים כאב או אי נוחות סביב מקום ההשתלה, זה עשוי להיות סימן לדחיית השתל.
• קושי בלעיסה – השתלים צריכים להרגיש ולתפקד כמו שיניים אחרות; הם לא אמורים לגרום לאי נוחות כשאוכלים. אם מתקשים ללעוס, ייתכן שיש בעיה עם הזווית, הגודל או הצורה של השתל, או שהשן השתחררה מעט. יש לבדוק זאת מוקדם ולא מאוחר כדי למנוע כשל בשתלים ובעיות תזונתיות.
• נפיחות, דלקת ודימום – אדמומיות, נפיחות, דלקת ודימום סביב מקום ההשתלה עלולים להיות אחד מסימני דחיית שתל בשיניים. אם יש זיהום סביב מקום ההשתלה, זה עשוי להיות סימן לדחיית השתל. סימני זיהום עשויים לכלול מוגלה או הפרשות סביב השתל, ריח רע מהפה או טעם לא טוב בפה.
• ניידות השתל – אם השתל מרגיש רופף או זז בעת מגע, זה עשוי להיות סימן שהוא אינו משתלב כראוי עם העצם וכי מתרחשת דחיית השתל. שתלים דנטליים נועדו להיות חזקים בדיוק כמו שיניים טבעיות. בנוסף, נוכחות של שתל אמורה לעורר צמיחת עצם שמחזיקה את העמוד במקומו. שתל שמתנדנד מצביע על כך שהעמוד אולי לא התמזג כראוי עם עצם הלסת. 
• דלקת חניכיים – אם החניכיים סביב השתל נפוחות, אדומות או רגישות למגע, זה עלול להיות סימן לדחיית השתל. דלקת זו עלולה להיות מלווה בדימום בעת צחצוח או שימוש בחוט דנטלי.
• שינויים במראה – אם השתל נראה שונה, או משהו השתנה במראהו, זה עשוי להיות סימן לדחיית השתל. זה יכול לכלול שינויים בצבע השתל או בחניכיים שמסביב.

התמודדות עם כאב ואי נוחות הקשורים לדחיית שתלים בשיניים

התמודדות עם כאב ואי נוחות הקשורים לדחיית שתלים דנטליים יכולה להיות קשה, אך ישנן מספר אסטרטגיות שיכולות לסייע בניהול התסמינים:

1. משככי כאבים ללא מרשם, כגון איבופרופן או פרצטמול, יכולים לסייע בהפחתת כאב ודלקת הקשורים לדחיית השתל. 
2. טיפול בקרח על האזור הפגוע יכול לעזור להפחית נפיחות ולהקל על הכאב. מניחים קומפרס קר על האזור הפגוע למשך 20 דקות בכל פעם, מספר פעמים ביום.
3. שטיפה במי מלח עשויה לעזור להפחית דלקת ולקדם ריפוי. מערבבים כפית מלח בכוס מים חמימים ושוטפים את הפה מספר פעמים ביום.
4. אכילת מזון רך, כגון מרק, פירה או שייקים, תעזור להפחית את הלחץ על האזור הפגוע ולמזער את הכאב (וגם נהנים מתזונה נחוצה).
5. מנוחה ונוחות יכולות לעזור להפחית את אי הנוחות הקשורה לדחיית השתל. הימנעו מפעילות מאומצת וקחו הפסקות בעת הצורך.
6. חשוב לדבר עם רופא השיניים על אפשרויות טיפול נוספות, כגון אנטיביוטיקה או הסרת שתלים. ניתן לנהל את הסימפטומים של דחיית השתל בעזרת טיפול ותשומת לב נאותים, ולהחליף בהצלחה את השתל.

הפחתת הסיכון לדחיית שתלים בשיניים: טיפים ואסטרטגיות

כדי להפחית את הסיכון לדחיית שתל בשיניים, נדרשים טיפול ותחזוקה נאותים של השתל ושל הרקמות הסובבות אותו. 

הנה כמה טיפים שיכולים לעזור:

• פעלו לפי הנחיות הרופא לאחר הניתוח; הדבר חיוני להפחתת הסיכון לדחיית השתלים. זה עשוי לכלול הימנעות ממזונות או מפעילויות מסוימות, נטילת תרופות על פי מה שנקבע, ושמירה על היגיינת הפה.
• שמרו על היגיינת פה טובה; היא חיונית להצלחה ארוכת טווח של השתלות שיניים. צחצחו שיניים פעמיים ביום, השתמשו בחוט דנטלי מדי יום, והשתמשו במי פה אנטיבקטריאליים כדי להפחית את הסיכון לזיהום.
• הימנעו מעישון, כי הוא מגביר את הסיכון לדחיית השתל על ידי הפחתת זרימת הדם למקום ההשתלה ופגיעה ביכולת הריפוי של הגוף. אם אתם מעשנים, מצאו דרך להפסיק. זאת הזדמנות טובה לוותר על ההרגל גם לטובת הבריאות הכללית של הגוף.
• הקפידו על תזונה בריאה ועשירה בויטמינים ומינרלים; היא יכולה לסייע בתמיכה בתהליך הריפוי הטבעי של הגוף ולהפחית את הסיכון לזיהום.
• נהלו, בהתאם לצורך, מצבים רפואיים כגון סוכרת הפרעות הורמונליות, אוטואימוניות ועוד. אלה עלולים להגביר את הסיכון לדחיית השתל. שוחחו עם הרופא על ניהול כל המצב הרפואי הבסיסי כדי להפחית את הסיכון לדחיית השתל.
• ביקורים קבועים אצל רופא השיניים חשובים לשם שמירה על בריאות הפה ומניעת זיהום סביב השתל. רופא השיניים יכול לבדוק בזמן הביקור אם יש סימנים של דחיית שתלים, ולספק התערבות מוקדמת במידת הצורך.

כיצד רופא השיניים שלך מאבחן דחיית שתלים בשיניים?

אם חווים אחד או יותר סימני דחיית שתל בשיניים, יש לגשת לרופא השיניים באופן מיידי לבדיקה, אבחון וטיפול.

רופא השיניים יצטרך:

• לבדוק את ההיסטוריה הרפואית כדי לקבוע אם יש מצבים בסיסיים או גורמי סיכון שעשויים לתרום לדחיית השתל.
• לבצע בדיקה קלינית של מקום ההשתלה, כולל הערכה על מצב החניכיים והרקמות שמסביב. הוא יחפש סימנים של דלקת, אדמומיות, או נפיחות, כמו גם כל סימן של זיהום או הפרשות.
• לעשות צילומי רנטגן והדמייה. או צילום רנטגן פריאפיקלי, שהוא סוג מיוחד של צילום רנטגן דנטלי, המתמקד באזור סביב השתל, ושבאמצעותו יכולים לזהות חריגות או בעיות בשתל שעשויות לתרום לדחיית השתל, או בדיקות הדמיה אחרות כדי להעריך את השתל ומבנה העצם שמסביב. 
• לבצע ביופסיה במקרים מסוימים. רופא השיניים עשוי להמליץ על ביופסיה של הרקמה סביב השתל כדי להעריך סימנים של דלקת או זיהום.

לאחר קבלת כל הנתונים מהאבחון, הבדיקות והצילומים, רופא השיניים יוכל לקבוע אם מתרחשת דחיית שתל, ולהמליץ על אפשרויות טיפול מתאימות. הטיפול עשוי לכלול תרופות לטיפול בכאב או זיהום או אפילו הסרת השתל והחלפתו באחד חדש. 

ניווט בין אפשרויות הטיפול לדחיית שתלים בשיניים

אפשרויות הטיפול בסימני דחיית שתל בשיניים תלויות בחומרת הדחייה ובסיבתה הבסיסית. ישנן מספר אפשרויות טיפול נפוצות בדחיית שתלים דנטליים:

• אנטיביוטיקה: אם הגורם לדחייה הוא זיהום, טיפול אנטיביוטי יכול לסייע בניקוי הזיהום ולמנוע סיבוכים נוספים.
• טיפול ברקמות רכות: אם הדחייה נובעת מבעיות ברקמות הרכות, כגון נסיגת חניכיים או דלקת, רופא השיניים עשוי להמליץ על טיפול ברקמות רכות כדי לסייע בשיקום החניכיים ובהפחתת הדלקת.
• השתלת עצם: במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך לתקן או לחזק את העצם סביב השתל על מנת לסייע בתמיכה בשתל חדש.
• הסרת שתל: אם השתל נדחה, ההמלצה יכולה להיות שיש להסיר את השתל. זו עשויה להיות ההמלצה אם השתל גורם לכאב, לנפיחות או לסיבוכים אחרים.
• החלפת שתל: לאחר הסרת השתל, רופא השיניים עשוי להמליץ על החלפתו בשתל חדש. השתל החדש עשוי להיות ממוקם באותו מקום כמו השתל הישן, או במקום אחר, בהתאם לנסיבות.