מהי השתלת עצם?
השתלת עצם דנטלית היא הליך כירורגי שבו נלקחת פיסת עצם:
- מחלק אחר בגוף (אוטוגני)
- מבנק רקמות אנושי (אלוגרפט)
- מבנק רקמות של בעלי חיים (קסנוגרפט)
- מחומר סינטטי (אלופלסט)
ואז היא מושתלת בפה. מטרת השתלה היא להגדיל את הנפח והצפיפות של העצם באזור המיועד השתלת שיניים, כך שהלסת תוכל לתמוך בשתלים דנטליים או בתותבות שיניים אחרות.
השתלת עצם כוללת:
- הסרת עצם פגומה או חולה.
- הכנת חומר השתל.
- הנחת השתל באזור הפגוע.
הצלחת התהליך תלויה בבריאותו הכללית של המטופל, ובמיומנות המנתח המבצע את ההליך.
סיבות וגורמים לחוסר בעצם
חוסר עצם בלסת הוא בעיה רצינית שעלולה להשפיע באופן משמעותי על בריאות הפה ועל הצלחת הליכי השתלת שיניים. מספר גורמים יכולים להוביל לחוסר עצם:
כאשר חיידקים ואבנית מצטברים סביב השיניים והחניכיים, הם מעוררים תגובה דלקתית שיכולה להוביל להרס החניכיים והעצם. ככל שהמחלה מתקדמת, העצם התומכת בשיניים נשחקת בהדרגה, מה שמוביל להתרופפות השיניים ובסופו של דבר לאובדן שיניים.
בדיקות שיניים קבועות וניקוי קפדני בבית (וגם ניקוי אבנית במרפאה לפי הצורך), יכולים לסייע במניעת מחלות חניכיים וכך אפשר להקטין את הסיכון לחוסר עצם.
כאשר עוקרים שן, העצם הסמוכה כבר לא מקבלת את הגירוי הדרוש משורש השן, מה שמוביל לתהליך שנקרא ספיגת עצם. במהלך הספיגה חלק מהעצם מתפרק ומתחילה ספיגה של רקמת העצם. כתוצאה מכך חלה ירידה בנפח העצם. תהליך זה יכול להתחיל כבר בחודשים הראשונים לאחר עקירת השן ולהימשך מספר שנים.
כדי להקטין את השפעת אובדן העצם לאחר עקירת השן, רופא שיניים יכול לנקוט בצעדים כגון השתלת עצם, כדי לשמור על נפח העצם ולהכין את המקום לקראת השתלת שיניים.
גורמים נוספים שיכולים להוביל לחוסר עצם כוללים מכה חזקה, גיל מתקדם ומצבים רפואיים מסוימים. פציעות בלסת או בפנים עלולות לגרום נזק לעצם, מה שמוביל לחוסר עצם באזור הפגוע.
ככל שאנו מזדקנים, גופנו מאבד באופן טבעי את צפיפות העצם מה שיכול להשפיע גם על עצם הלסת ולהוביל לירידה בנפח. מצבים רפואיים כגון אוסטאופורוזיס, סוכרת ועוד, יכולים להאיץ ספיגה וחוסר עצם.
איך לזהות שחסרה לי עצם?
זיהוי בעיה של חוסר בעצם בלסת הוא הבסיס של נקיטת טיפול מתאים, בעיקר לקראת השתלת שיניים.
אחד הסימנים הבולטים ביותר לחוסר עצם הוא שינויים במראה השיניים והחניכיים. ככל שאובדן העצם משמעותי יותר, כך השיניים עשויות להיראות ארוכות יותר בגלל בעיה של נסיגת החניכיים. מצב זה עלול גם לגרום לשיניים להיראות עם רווחים גדולים ביניהן. במקרים מתקדמים, השיניים עשויות להתרופף ולהתקרב ממש לנשירה.
סימן נוסף לחוסר עצם הוא שינויים מורגשים בעת שימוש בשיניים תותבות, לעומת העבר. ככל שעצם הלסת נספגת ומתכווצת, שיניים תותבות שקודם לכן התאימו היטב עלולות להיראות לא מתאימות, קטנות, לא נוחות, משוחררות או אף גורמות לגירוי בחניכיים. זה יכול להוביל לקשיים באכילה, בדיבור ותחושה כללית לא נעימה.
עשוי לעניין אותך | השתלת חניכיים למחסורי עצם >>
אבחון וזיהוי חוסר עצם
כדי לאבחן באופן מלא ומדויק חוסר עצם, רופא שיניים משתמש בטכניקות הדמיה מתקדמות, כגון צילומי רנטגן פנורמיים ושיטת CT ייעודית שנקראת CBCT.
תוצאות הצילומים הללו מראות היטב את מצב עצם הלסת ברזולוציה גבוהה. כך ניתן במרפאת השיניים לזהות את גובה העצם, הרוחב והצפיפות, תוך נקודת מבט תלת מימדית. השוואת הצילומים לסריקות קודמות או למצב העצם הסביר למטופלים בריאים בגיל הנוכחי, רופא השיניים יכול להעריך היטב את מידת אובדן העצם ולפתח תוכנית טיפול מתאימה.
שימו לב, לעיתים חוסר עצם עשוי שלא להיות מלווה עם תסמינים נראים לעין. על כן בדיקות שיניים קבועות ויזומות חשובות לגילוי מוקדם ולהאטת תהליך הספיגה. זיהוי חוסר עצם בשלביו המוקדמים מאפשר לרופא השיניים לעצור את התקדמות הספיגה ולשמר את רקמת העצם שנותרה. כך ניתן לשפר את הסיכויים להשתלת שיניים טובה ומוצלחת ככל האפשר.
עשוי לעניין אותך | מקרים בהם נצטרך לבצע השתלת שיניים בלסת תחתונה >>
סוגים של חוסר בעצם
ישנם כמה סוגים מרכזים של חוסר עצם, שיש להם משמעות בהשתלת שיניים:
- חוסר עצם לגובה - סוג זה של חוסר עצם מתייחס לירידה בגובה העצם. חוסר עצם כזה עלול להקשות על השתלת שיניים, מכיוון שלא תהיה מספיק עצם כדי לתמוך בשתל על הצד הטוב ביותר. המשמעות של חוסר עצם לגובה היא שיהיה צורך בהליך מקדים של השתלת עצם או הרמת סינוס, כדי ליצור גובה עצם עבור השתלת שיניים. חשוב לציין כי חוסר עצם כזה עלול להשפיע מבחינה אסתטית, שכן השתל עשוי להיראות ארוך יותר ביחס לשיניים הסמוכות.
- חוסר עצם לרוחב (חוסר אופקי) - סוג זה של חוסר עצם מתייחס לירידה ברוחב העצם. חוסר עצם זה עלול גם הוא להקשות על השתלת שיניים, מכיוון שייתכן שלא תהיה מספיק עצם כדי להקיף את השתל ולתמוך בו מכל צדדיו. המשמעות העיקרית של חוסר עצם זה, שהוא עשוי לדרוש השתלת עצם מתאימה, במטרה לייצר רוחב עצם מספיק לתמיכה בשתל. במקרים מסוימים השימוש בשתלים בקוטר צר עשוי להיות אופציה שתאפשר להתגבר על חוסר עצם אופקי וללא השתלה.
- חוסר עצם משולב - סוג זה של חוסר עצם מתייחס לירידה הן בגובה והן ברוחב העצם. חוסר עצם משולב פירושו שלא יהיה מספיק נפח עצם כדי לתמוך בשתל בכל ממד. המשמעות העיקרית היא שגם כאן נדרשת השתלת עצם וככל הנראה אף השתלה נרחבת, בכדי ליצור נפח עצם תומך מספיק לצורך קליטת השתלים ביציבות.
מתי נצטרך לבצע השתלת עצם?
הליך זה משמש בדרך כלל במקרים בהם מטופל איבד שיניים עקב פציעה, זיהום או ריקבון, וכתוצאה מכך העצם שמסביב התדרדרה, וגם כדי לטפל בבעיות שיניים אחרות כגון מחלות חניכיים, דלקת חניכיים וחסימה, שיוצרות אזורים של אובדן עצם.
השתלת עצם מתבצעת לעיתים גם כאשר צריך לבנות מחדש את הלסת לפני קבלת תותבות.
סוגי השתלות עצם
ישנם ארבעה סוגים עיקריים:
שימור רכס
סוג זה של חומרי עצם מונחים בשקע מיד לאחר עקירת שן. זה ממלא את החלל שהשן החסרה השאירה, ומונע מצידי השקע להתחמק.
הגדלת רכס
אם חסרות שיניים במשך זמן מה, עצם הלסת התומכת עשויה להיות דקה יותר ממה שהייתה קודם לכן. הגדלת רכס מגדילה את הרוחב והנפח של עצם הלסת, כך שהיא יכולה לספק בסיס יציב לשתלים, או אפשרויות שיקום אחרות.
השתלת עצם חניכיים
זיהום ממחלת חניכיים עלול לשחוק את העצם התומכת בשיניים, מה שעלול לגרום לשיניים להתרופף. השתלת עצם חניכיים ממוקמת סביב שן קיימת כדי להפחית את הניידות ולספק תמיכה נוספת.
הרמת סינוס
הסינוסים המקסילריים יושבים ממש מעל השיניים האחוריות העליונות. אם השיניים האלה חסרות בפה, הסינוסים עלולים לרדת ולפלוש לחלל הפה שהיה תפוס קודם על ידי שורשי השיניים. בתרחיש זה, רופא השיניים לא ירצה למקם שתלים מכיוון שהם עלולים לחדור לממברנת הסינוס. כדי לטפל בבעיה זו, מנתח הפה יבצע הרמת סינוס. הליך זה מעלה את הסינוס בחזרה למקומו הנכון. לאחר מכן מבצעים השתלת עצם דנטלית מתחת לסינוס, ויוצרים בסיס מוצק להשתלות שיניים בהמשך.
ברוב המקרים, אחרי השתלות עצם חייבים להחלים לחלוטין לפני ביצוע שתלים, הנחת שיניים תותבות וכד'. זאת, מכיוון שכל אדם הוא ייחודי, וזמני ההחלמה משתנים. במקרים נדירים, ייתכן שרופא השיניים יוכל לבצע השתלת עצם ושתל דנטלי בו-זמנית. אבל זה נקבע על בסיס כל מקרה לגופו.
אולי יעניין אותך:
מהי ספיגת עצם?
ספיגת עצם היא התהליך שבו הגוף שלנו מפרק רקמת עצם וסופג אותה. בהקשר הרחב של בריאות הפה והשיניים, ספיגת עצם עלולה להתרחש בעצם הלסת כאשר הלסת סובלת מחוסר גירוי והפעלת לחץ טבעי, למשל בגלל עקירת שן. כאשר נאלצים לעקור שן, העצם שתומכת בה כבר לא מקבלת את הגירוי והלחץ הטבעיים הדרושים לה כדי לשמור על צפיפות ונפח טבעיים. כתוצאה מכך הגוף מתחיל לספוג את העצם, מה שמוביל לירידה בנפח העצם שהולכת וקטנה.
ספיגת עצם יכולה להתרחש גם כתוצאה מנסיבות אחרות כגון מחלת חניכיים. במקרה זה הזיהום והדלקת גורמים לגוף לפרק את העצם הסמוכה לאזור החולה. תהליך זה יכול להוביל להתרופפות השיניים ובסופו של דבר לאובדן שיניים אם לא מטפלים בכך מבעוד מועד.
מהם המקורות האפשריים של עצם לשתל?
כאשר למטופלים אין נפח עצם מספק כדי לבצע השתלת שיניים, יהיה צורך בהשתלת עצם. ישנם מספר מקורות של עצם שניתן להשתמש בהם להשתלה:
עצם עצמית (אוטוגנית – מגוף המטופל)
זוהי עצם שנלקחה מגופו של המטופל עצמו, בדרך כלל מהלסת, הירך או עצם השוקה. היתרון העיקרי בשימוש בעצם ממקור עצמי הוא שהעצם מכילה תאים חיים וגורמי גדילה עצמיים, שיכולים לעורר ריפוי והתאחות עם העצם הטבעית שנותרה בלסת. החיסרון העיקרי, שההליך דורש ניתוח נוסף לצורך איסוף העצם.
עצם אלוגנית
זוהי עצם שנלקחה מתורם אנושי. העצם עוברת תהליך שנועד להסיר פתוגנים, גורמים זרים ורקמות נלוות שעשויות להפריע. היתרון העיקרי של שימוש בעצם ממקור זה הוא שאין צורך בניתוח לאיסוף העצם. חיסרון טמון בכך שהעצם מצריכה טיפול שנועד לאפשר לה להשתלב היטב בגוף המטופל או המטופלת.
עצם קסנוגנית
זוהי עצם שנלקחה ממקור מן החי, בארץ לרוב מפרה אך ניתן גם עצם מחזיר. לאחר טיפול מקדים בבנק העצם, העצם מתאימה להשתלה. היתרון העיקרי של שימוש בעצם קסנוגנית הוא שהיא זמינה ואין צורך לחכות לתורם. לחלק מהמטופלים יש רתיעה משימוש בעצם לא אנושית, אולם התוצאות טובות למדי.
עצם סינתטית, מלאכותית
זהו חומר מעשה ידי אדם שנועד לחקות את המבנה והתפקוד של עצם טבעית. היתרון העיקרי של שימוש בעצם סינתטית הוא שהיא לא מצריכה ניתוח לאיסוף עצם, אין צורך בתורם ולא קיימת האפשרות של העברת מחלות מתורם אנושי. יש לדעת שעצם ממקור כזה עלולה להשתלב עם העצם הטבעית בצורה פחות קלה ביחס ה לעצם ממקור עצמי או מתורם.
הליך השתלת עצם – איך זה עובד?
הליך השתלת עצם בפה ובלסת יכול להשתנות בהתאם לטכניקה הספציפית שבה המנתח משתמש ובהתאם לצרכים האישיים של המטופל. באופן כללי השלבים הכרוכים בהליך השתלת עצם הם:
- הרדמה: השלב הראשון בכל הליך כירורגי הוא מתן הרדמה כדי להקהות את האזור בו מבצעים את השתלת העצם. ניתן לעשות זאת באמצעות הרדמה מקומית או הרדמה כללית, בהתאם להעדפת המטפל ומורכבות הניתוח.
- חתך: המנתח יעשה חתך קטן ברקמת החניכיים כדי לגשת לעצם שיש להגדיל או להחליף.
- הכנת עצם: בהתאם לסוג השתלת העצם המנתח יצטרך להכין אותה לפני שהיא מונחת באזור המקבל. כלומר להתאים את החלק הנתרם למקום בו הוא אמור להיות מונח.
- מיקום ההשתלה: מניחים את חומר ההשתלה במקום שאליו הוא מיועד, ומאבטחים אותו באמצעות פין מיוחד או צמנט כירורגי.
- סגירה: לאחר שהשתל נמצא במקום, המנתח יסגור את החתך בתפרים. ייתכן שהמטופל יצטרך לענוד סד רך או מכשיר מגן אחר כדי לעזור לשתל להחלים כראוי.
לאחר הניתוח: המטופל מקבל הנחיות כיצד לטפל באזור ההשתלה, כולל כיצד לטפל בכאב, בנפיחות ובדימום. בעת הצורך הוא יקבל גם אנטיביוטיקה כדי למנוע זיהום, והנחיות להימנע ממזונות מסוימים ופעילויות שעלולות לשבש את תהליך הריפוי.
בסרטון ד"ר דב שוורץ בתוכנית הטלויזיה "הפרופסורים" מסביר על טכניקות בתחום השתלות שיינים למחוסרי עצם.
מהם הסיכונים והסיבוכים האפשריים?
- זיהום- כל ניתוח כירורגי פולשני טומן בחובו סיכון לזיהום, שעלול להיות חמור יותר בפה ובלסת בשל הסיכון להתפשטות לאזורים אחרים, כמו הסינוסים.
- דימום- לעיתים רחוקות יכול להיגרם דימום, ובמקרים מסוימים, דימום זה יכול להיות קשה לשליטה.
- כאב ונפיחות - כאב ונפיחות שכיחים לאחר הליך השתלת עצם, וניתן לטפל בהם באמצעות משככי כאבים וקומפרסים קרים.
- נזק עצבי - ההליך עלול לפגוע בעצבים בפה ובלסת, מה שעלול להוביל לחוסר תחושה או עקצוץ בפה או בפנים.
- דחייה או כישלון של ההשתלה - קיים סיכון שהגוף ידחה את חומר ההשתלה, או שהשתל לא ישתלב כראוי עם העצם הקיימת. או שעלולה להתפתח כאשר משתמשים בחומר סינטטי.
- סיבוכי סינוס - במקרה של שתל הרמת סינוס, קיים סיכון לסיבוכים בסינוסים, כגון סינוסיטיס או זיהום.
החלמה ושיקום
החלמה ושיקום מניתוח השתלת עצם בפה יכולים להימשך עד מספר חודשים, תלוי בסוג ומורכבות הניתוח. לרוב מדובר ב 4-6 חודשים
- כאב ונפיחות: שכיחים לאחר הניתוח, והמנתח עשוי לרשום תרופות נגד כאבים כדי לנהל את אי הנוחות.
- מנוחה והתאוששות: חשוב להקפיד על מנוחה, ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת במשך מספר ימים לאחר הניתוח. זה יעזור לגוף להתמקד בריפוי ולהפחית את הסיכון לדימום או לסיבוכים אחרים.
- דיאטה: עדיף לאכול מזון רך במשך מספר ימים לאחר הניתוח, כדי להימנע מהפעלת לחץ על מקום ההשתלה. המנתח עשוי גם להמליץ להימנע ממזונות חמים או חריפים, שעלולים לגרות את האזור.
- היגיינת הפה: חשוב לשמור על הפה נקי וללא חיידקים במהלך תהליך הריפוי.
- המשך טיפול: אם השתלת העצם משמשת להכנה לשתל דנטלי, יהיה צורך להמתין מספר חודשים עד שהשתל ישתלב עם העצם הקיימת לפני שניתן יהיה להכניס את השתלים.
קראו את המלצות מטופלים של מרפאת ד"ר שוורץ:
שאלות ותשובות:
רוב האנשים יכולים לעבור השתלת עצם, אך ישנם מצבים רפואיים מסוימים שעלולים להקשות או למנוע את ההליך, כמו סוכרת בלתי מבוקרת או בעיות קרישה. ייעוץ רפואי חשוב כדי להעריך את הכשירות להליך.
במהלך ההליך נעשה שימוש בהרדמה מקומית כדי למנוע כאב. לאחר ההשתלה, עשוי להיות כאב מסוים, אך ניתן לנהל אותו בעזרת תרופות לשיכוך כאבים.
במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בטיפולים מקדימים כמו ניקוי עמוק של החניכיים או טיפולים לסילוק זיהומים כדי להכין את האזור להשתלת העצם.
בדרך כלל יש להמתין בין 4 ל-6 חודשים לאחר השתלת העצם לפני שניתן להמשיך בהשתלת שיניים, כדי לאפשר לעצם להשתלב ולהחלים בצורה מיטבית.
לאחר ההליך, חשוב להימנע מאכילה באזורים בהם בוצעה ההשתלה, להימנע מעישון ולהקפיד על היגיינת הפה כדי למנוע זיהומים ולקדם החלמה מהירה. הרופא ייתן הנחיות מדויקות למטופל בהתאם למצבו האישי.
